ג'ון הריסון נולד בשנת 1693 ביורקשייר אנגליה למשפחת פועלים והיה הבן הבכור. אביו היה נגר ובונה בתים, אשר עבד בשרותו של סר רולאנד ווין.
כבר מגיל צעיר החל הילד ג'ון לעזור לאביו בנגריה וכך החל לרכוש ידע ומיומנות בנגרות ובסוגי ותכונות העץ. אביו תכנן כי ג'ון ילך בעיקבותיו ובבוא הזמן ירש ג'ון את העסק המשפחתי.
מגיל צעיר החל הילד לפתח ענין רב בנושאים מדעיים שונים ובעיקר בתחום המכניקה. בהיותו בן שש חלה ג'ון באבעבועות שחורות ובמשך החלמתו האיטית נהנה הילד להתבונן שעות ארוכות על תנועת המחוגים של שעון שהונח לידו.
כשנה לאחר החלמתו, העביר סר רולאנד ווין את משפחת הריסון לאחוזה אחרת בבעלותו ושם החל הילד ג'ון לעבוד באופן מלא בבית המלאכה של אביו.
שעות העבודה הארוכות והמתישות לא היוו מכשול בפני הסקרנות הבוערת בנפשו של הילד. בלילות, בעוד אחיו ואחיותיו ישנים, שיפר ג'ון את יכולות הקריאה והכתיבה, המתמטיקה והפיזיקה, וגם נגינה. מסתבר שג'ון היה חובב מוסיקה.
ג'ון התידד עם שכן, כומר, אשר עזר לו בלימודיו. כנראה מהר מאד הבחין השכן בכישוריו ויכולותיו של שכנו הצעיר ובחוסר יכולתו שלו לספק את סקרנות הילד. למזלו של ג'ון, שכנו לא נבהל מכישורי הצעיר, נהפוך הוא, השכן השאיל לג'ון ספר אשר כלל הרצאות בנושא המכניקה והפיסיקה של פרופסור ניקולס סונדרסון Nicholas Saunderson מאוניברסיטת קיימבריג'. יתכן שהכומר השאיל את הספר המסויים הזה לג'ון, בגלל שפרופסור סונדרסון, כמו ג'ון, חלה במחלת האבעבועות השחורות בגיל שנה והתעוור ממנה. על אף מחלתו הצליח סונדרסון ללמוד לקרוא ממשוש אותיות על קברי מצבות, ורק בזכות רצונו ועקשנותו הגיע להיות מדען מהשורה הראשונה. או אולי לא היה לו ספר אחר. זאת לא נדע לעולם. העובדה היא כי ג'ון, בן מעמד הפועלים, חסר השכלה פורמאלית, ללא כל תקופת חניכות בשענות או במכניקה, היה האיש אשר יצר את המכשיר אשר סר איזיק ניוטון אמר כי אין סיכוי למכשיר כזה בעתיד הנראה לעין.
בגלל המחסור החמור במכונות צילום באותה תקופה, (חה חה חה בדיחה פרטית שלי), העתיק הנער ג'ון את ספרו של פרופסור סונדרסון, כולל התרשימים, הנוסחאות והטקסטים. הוא נהג לקרוא את הספר פעמים רבות ולהוסיף הערות בשולי העמודים.
הריסון הנער רכש ידע רב בנושאים שונים, כולל נגינה בכלי קשת שונים ובניצוח על מקהלה.
האם בגלל השעון שהיה לו לחברה בזמן מחלתו, או אולי בגלל יצר הסקרנות והרצון להבין טוב יותר פשרם של דברים, או אולי מסיבות פרקטיות טהורות, פשוט לא היה עושה שעונים באזור, או תמהיל של כל הנסיבות הנ"ל, ג'ון הריסון החל לתקן שעונים ולתת שרות לשעונים תמורת תשלום. (הכוונה לשעוני סבא, שעוני מגדלים, שעוני כנסיה וכדומה.)
את השעון הראשון שלו בנה ג'ון, כנראה בעזרת אחיו, כאשר רוב חלקי השעון עשויים מעץ, והוא עדין לא בן עשרים. הידע הרב בנגרות, בחוזק ובתכונות העצים השונים וכמובן הזמינות של חומרים אלו היו ללא ספק הסיבה העיקרית בשימוש בסוג זה של חומרי גלם. במקומות בודדים היה גם שימוש בפלדה ובברונזה. גלגלי השינים היו עשויים מאלון והצירים מבוקסווד.
השעון עדין קיים ופועל.
כאן המקום לעצור ולהבהיר כמה דברים:
1. הרעיון להשתמש בשעון למציאת קו האורך פורסם בפעם הראשונה בשנת 1530 ע"י האסטרונום הבלגי Gemma Frisius .
2. בשנת 1660 יוצר בהולנד שעון לשימוש בים לפי תכנון של כריסטיאן יוגיינס Christian Huyghens . השעון נוסה ואף היו כמה הצלחות, אולם בסופו של דבר, השעונים לא עמדו בטילטולי הים והזמן לא נשמר בדייקנות הדרושה.
3. קיים תיעוד של עשרות נסיונות ע"י טובי המדענים ויצרני השעונים ליצור שעון אשר יעמוד בדרישות שעון ימי. כל השעונים לא עמדו במשימה מסיבה זו או אחרת.
4. ג'ון הריסון לא גילה את סוד מציאת קו האורך, הוא תיכנן ובנה את המכשיר - הכרונומטר הימי - אשר איפשר זאת.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה