הכרונומטר הימי - המשך

את הפרק התחלתי בתאור האוניות הרבות המפליגות מנמלי הבית שלהם באוקינוסים ובימים לכל קצוות תבל ומצליחות לחזור לאותם נמלים מהם יצאו. באותה נשימה ציינתי גם כי אותן האוניות לא היו מסוגלות לדעת את מיקומן המדוייק בים. אז מה? האוניות יצאו והאוניות שבו, והמשימה הצליחה, אז מה זה כל כך חשוב אם הן ידוע או לא ידעו את מיקומן המדוייק? כאן המקום לתאר את שיטת הניווט המקובלת באותה התקופה ואת ההשלכות של חוסר היכולת לדעת את מיקום כלי השיט ברגע נתון.

שיטת הניווט אשר הייתה מקובלת במשך מאות שנים נקראת DEAD RECKONING או בקיצור DR .

השיטה מבוססת על ידיעת ארבעת העובדות הבאות:

א. ידיעת המיקום המדוייק של כלי השייט בנקודת ההתחלת מסלול ההפלגה.

ב. ידיעת כיוון ההפלגה של כלי השייט מנקודת ההתחלה לנקודה הבאה על המסלול.

ג.ידיעת מהירות כלי השייט בזמן ההפלגה מנקודה A לנקודה B .

ד. זמן ההפלגה מנקודת ההתחלה (A) לנקודה הבאה על המסלול, נקודה (B).

רישום מדוייק של כל התנועות הנ"ל וסימון התנועות על המפה יראה לנו את המיקום החדש.

בדף הבא אציג מפה עם מסלול הפלגה מג'יברלטר ללונדון אשר ממנו נוכל להבין כיצד פעלה השיטה.

המסלול מתחלק לחמישה קטעים (לגים בשפה המקצעוית), כאשר תחילת הלג הראשון, נקודה A, הינה נקודת ההתחלה ומיקומה ידוע וברור לנווט. קצה הלג הראשון הינו נקודה B ומיקומה אינו ידוע לנווט. ע"י איסוף נתוני הכיוון, המהירות וזמן ההפלגה לנקודה B, מיקום נקודה B יהפוך לידוע לנווט והיא תשמש כנקודת ההתחלה של הלג השני אשר מיקומה ידוע . כך נמשך התהליך עד ההגעה לנקודת הסיום, במקרה דנן - לונדון.

בתיאוריה זה נשמע מצויין. האם גם בפועל?

אם באמת היה ניתן לאמת את המיקום המדוייק של נקודת הסיום של כל לג, המצב היה מצויין. אבל לא זה היה המצב בתחילת המאה השמונה עשר.

כיווני המצפן לא היו מדוייקים. מדידת הזמן נעשתה באמצעים מוגבלים ביותר וקביעת המהירות גם היא לא הייתה מדוייקת. כך שכבר מיקומה של נקודת הסיום של הלג הראשון הייתה למעשה "חצי ניחוש" והיות וקביעת המיקום של נקודת הסיום של הלג השני הייתה מבוססת על נתוני הלג הראשון, הרי ברור שלא ניתן היה למצא את המיקום המדוייק של נקודת ההתחלה והסיום של הלג השני ולמעשה של כל שאר הלגים.

נווטי הדורות הקודמים לא היו טפשים והם כמובן היו מודעים לבעיה. ושוב, בתיאוריה כמובן, פתרון הבעיה פשוט, מוצאים את קוו הגובה עליו נמצא כלי השייט, את קוו האורך, נקודת המפגש של שני הקווים היא המיקום המדוייק של כלי השייט מבצעים התיקונים הנחוצים ותהליך ה DR ימשך מנקודה ידועה. אבל לצערנו, כפי שציינתי כבר בהתחלה, לא ניתן היה למצא את קו האורך ולכן השיטה הייתה רחוקה מאד מלהיות מדוייקת.

הבה נעבור לדף הבא